ערפד

Vampire

ערפד, יצור מיתולוגי המתואר כמת-חי שמוצץ את דמם של בני אנוש; לרוב מופיע בדמות עטלף.

איור מתוך החוברת "ורני הערפד וסעודת הדם", משנת 1880 בקירוב (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

שורשיה של המיתולוגיה הערפדית בארצות הסלאביות, במאות ה-16 וה-17 (מקור השם הלועזי vampir הוא כנראה בשפה הסרבו-קרואטית; מקור השם העברי, והמלה הארמית הדומה ערפדא, אינו ידוע). אמונה עממית נפוצה תיארה את הערפד כנפשו חסרת-המנוח של אדם שהיה פושע או כופר, או שהתאבד. מדי לילה הוא עוזב את מקום קבורתו, לובש צורה של עטלף ויוצא לצוד את קורבנותיו. הוא מוצץ את דמם של בני אנוש, ובכך זוכה לחיי אלמוות בצורתו זו. עם עלות השחר חייב הערפד לחזור לקברו או לארון המתים שלו (שבו חייב להימצא קומץ מהעפר שבו נקבר לראשונה), מאחר שאינו יכול לשאת את אור השמש. מי שננשכו על ידי ערפד, אחד דינם להיות ערפדים בעצמם אחרי מותם.

בתרבות הפופולרית מתואר הערפד כגבר גבה קומה, חיוור פנים ושחור שיער, בעל ניבים בולטים (נשים ערפדות היו מעטות במספר, יחסית, עד לקולנוע ולטלוויזיה של המחצית השנייה של המאה ה-20). אפשר לזהותו בקלות, משום שהוא אינו מטיל צל ואינו משתקף בראי. הוא חזק לאין שיעור, ואדם רגיל אינו מסוגל להינצל מהתקפתו, אלא בדרכים מיסטיות מסוימות, כמו הצגת צלב לפניו, או ענידת מחרוזת של שיני שום. כדי להמיתו סופית, יש להעלות באש את גופתו או את ארונו, או לנעוץ יתד של עץ בלבו, או לירות בלבו כדור עשוי כסף טהור.

בוריס קרלוף וג'ון קרדין בתמונה מהסרט - House of Frankenstein, 1944 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

האמונה בקיומם של ערפדים התפשטה באירופה המזרחית ובצפון הבלקנים עם פרוץ המגפות הקטלניות של המאות ה-17 וה-18; רבים האמינו כי ערפדים מוצצי-דם הם שגרמו להתפשטותן. ההיסטוריה מתארת מקרים שבהם נפרצו קברים והוצאו מהם גופות שנחשדו ב"ערפדות", אשר חוסלו בדרכים המתוארות לעיל. בשני מקרים מתועדים היטב, ב-1725 וב-1732, נאלצו השלטונות (האוסטריים) בסרביה לעשות את המלאכה, בגלל הבהלה שהתפשטה בקרב תושבי המקום. הידיעות על כך התפשטו עד מהרה ברחבי אירופה המערבית, ועוררו גם שם התעניינות בתופעת ה"ערפדות".

לא עבר זמן רב בטרם החלה הספרות האירופית לעסוק בערפדים; אפילו י"ו פון גתה הדגול חיבר בלדה בנושא זה ("הכלה מקורינתוס", 1797). ב-1819 ראה אור סיפור הערפדים הראשון באנגלית, פרי עטו של ג"ו פולידורי (Polidori). בהמשך הופיעו עוד ועוד ספרים בשפות אירופיות שונות, והמגמה הגיעה לשיאה בשנת 1897, שאז ראה אור הספר "דרקולה", פרי עטו של הסופר האירי בראם סטוקר (Bram Stoker), ומיד זכה לפופולריות עצומה ברחבי העולם.

ביקורת

בראם סטוקר ודרקולה / אריאנה מלמד אומרים על סטוקר שהוא ערך "תחקיר מקיף" של סיפורי הערפדים במזרח אירופה, אבל מי שקורא את הספר יבין מיד כי סטוקר עשה שם סלט מרהיב של אגדות, שטויות דמיוניות ואמונות מבוססות מאוד. לכתבה המלאה

במרכז העלילה ניצבת דמותו הבדיונית של הרוזן דרקולה - ערפד צמא דם. הספר כתוב כחליפת מכתבים בין דמויות שמתארות את המעשה הנורא ברוזן דרקולה, שפיתה איש צעיר ותמים להגיע לטירתו בטרנסילבניה, ואחר כך עקר לאנגליה כדי לנשוך את אשתו האהובה של הצעיר, שבדיוקנה התאהב.

לפי הסברה המקובלת (אם כי יש החולקים עליה), סטוקר ביסס את דמות דרקולה על אישיות היסטורית אמיתית, הנסיך הטרנסילבני ולאד ה-3 צפש (Vlad Ţepeş) - "ולאד המשפד". האיש נולד בשנת 1430 לערך, כנצר שלישי או רביעי לשושלת נסיכים מאזור סיגישוארה ברומניה. הכינוי "המשפד" ניתן לו בשל מנהגו לשפד את אויביו בעודם חיים על מוטות מחודדים ארוכים, בטירתו פוינרי (Poenari). במסורת הרומנית הוא נודע כלוחם אמיץ ומטיל אימה, וכשליט פיאודלי שהתאכזר קשות לצמיתיו.

עיבודים קולנועיים רבים נעשו לספרו של סטוקר. מבין הידועים שבהם ניתן לציין את "נוספרטו, סימפוניה של זוועות" (1922) בבימויו של פרידריך מורנאו - סרט שנחשב לאבן-דרך בקולנוע הגרמני של שנות העשרים. סרט נוסף אשר העניק לדמות הערפד מקום מרכזי בעשייה ההוליוודית הוא הסרט "דרקולה" שיצא לאקרנים בשנת 1931, בבימויו של טוד בראונינג ובכיכובו של בלה לוגוסי. בשנות השישים אף התפתח תת-ז'אנר חדש - קומדיות ערפדים - שהגיע לשיאו בסרט "סלח לי, אבל אתה נושך את צווארי" (1967; בבימויו של רומן פולנסקי). כמו-כן היה הערפד נושא לסדרות טלוויזיה רבות, חוברות קומיקס, ספרים ועוד.

הערפד הוא פרי הדמיון הטהור (משפחת הערפדיים בסדרת העטלפים קרויה על שמו, ולא להפך), אך כדימוי תרבותי הצית את דמיונם של בני אדם רבים, ואף הוביל כמה מהם למעשים קיצוניים בהשראתו. בארצות אחדות מתועדים מעשיהם של רוצחים ואנסים אשר נהגו לשתות את דם קורבנותיהם. ובנימה מסוכנת פחות, רבים מחובבי הערפדים הספרותיים, הקולנועיים והטלוויזיוניים מתאחדים לאגודות רשמיות ומאורגנות, במקומות שונים בעולם.