הסיפור המיתולוגי - איך הכל התחיל

הסטטוס-קוו בין ערפדים ואנשים התקיים במשך מיליוני שנים והם חיו יחד בשלום. אז איך זה שעכשיו הם נלחמים זה נגד זה?

ynet

פורסם:

12.05.09, 17:55

בראשית העולמות, היו הערפדים יצורים שמימיים וטהורים שחיו יחד עם בני האדם בשלום זה לצד זה. הערפדים ניזונו מדמם של בעלי החיים, אבל הם לא יכלו להרוג אותם בעצמם, לכן בני האדם עשו את זה בשבילם. הערפדים היו כהני אומנות ונאסר עליהם לקחת חיים. ערפד שהיה הורג, היה מאבד את כשרונו ליצור. אז בני האדם דאגו ל"פרנס" את הערפדים בדם, ואלו בתמורה לימדו את בני האדם כל מה שהם יודעים על ארכיטקטורה, מדעים, רפואה ובעיקר אמנות. הסטטוס-קוו הזה התקיים במשך מיליוני שנים. הדם היה חיוני לערפדים להמשך תפקודם בעולם כיוצרים. אבל יום אחד בני האדם החליטו שהם לא צריכים את הערפדים במשוואה הזאת, שגם ככה הם עושים את העבודה הקשה. הם הפסיקו לצוד בשביל הערפדים, וצדו רק בשביל עצמם ובלי אבחנה. בעבר בני האדם דאגו ל"פרנס" את הערפדים בדם (צילום: אוהד רומנו) האדם דחק את הערפד לפינה מקורות הדם של הערפדים הלכו והתדלדלו, האדם דחק אותם לפינה ולא היתה להם ברירה אלא להפוך לטורפים בעצמם. הערפדים עברו מוטציה והפכו לערפדים הטורפים שאנו מכירים, והחלו לתקוף בני אדם. כמו חיות טרף הם התחילו לחיות בלילות. עלילות הדם הגיעו לכל קצוות עולם ועד מהרה הערפדים הפכו לנרדפים. אלה צדו את אלה ובחזרה, העולם היה על סף כיליון. מתוך צורך קיומי לשרוד, ערפד קדום בשם "תבל" מצא תחליף טבעי לדם האנושי. מעין נוזל שמכיל את המרכיבים הדרושים לערפדים וכך הם חזרו ליצור ולחיות באור יום. מאז תחליף הדם, אף ערפד לא תקף בן אנוש. אבל למרות שהם לא מסוכנים כבר מאות שנים, עדיין האגדות מטילות אימה. ביום מן הימים, ישובו שני המינים לחיות יחד. על מנת שזה יקרה, שני הזנים, אנשים וערפדים, צריכים לחזור לבטוח זה בזה. עד שזה יקרה הערפדים מוסווים.